בטאון חודש אדר

אותם גרעין ראשון של בחורי חמד שקמו ועשו מעשה, התגייסו לצה"ל, והיו חלוצי הנחל החרדי, אז בתחילת שנות האלפיים לא שיערו בנפשם את ההשלכות החשובות של המעשה הנועז שלהם, את העובדה כי הם יהפכו להיות היסטוריה עוד בחייהם, פורצי דרך לאלפי חיילים, לאלפי לוחמים, חוד החנית של ההגנה על עם ישראל.

למען האמת הזכות להיות מאלה שעושים היסטוריה לא נופלת בחלקו של כל אחד, על אחת כמה וכמה נדירה היא הזכות להיות מאלה שעושים היסטוריה מהסוג שמעצב ומשפיע על ההווה ולא מהווה רק סתם עוד דף בדפי ההיסטוריה,

ההיסטוריה היהודית מלאה במהפכנים שכאלה, פורץ הדרך המפורסם שבכולם הוא כמובן נחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה, זה שקפץ למים בעת יציאת מצרים, כאשר אפילו שהוא כבר בתוך המים מתקדם עוד פנימה ואט אט המים מגיעים לו כבר כמעט עד לחזה אך הוא ממשיך להיכנס, והנס המיוחל מסרב להגיע, ובהתאם גם המים מסרבים להיבקע, אך הוא בשלו, עם האמונה שאם הקב"ה אמר "ואַתָּה הָרֵם אֶת מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה" אז ברור שזה יקרה, ורק כאשר היה נחשון במצב שהמים מגיעים לו עד פיו ומאיימים להטביעו נעשה הנס והים נבקע לשניים.

מאז ועד היום כל פורצי הדרך בהיסטוריה היהודית נקראים בשם ה"נחשונים" על שמו של נחשון בן עמינדב כסמל לפריצת דרך, תוך אמונה עיקשת בצדקת הדרך.

ישנם מספר נקודות בולטות בסיפור של אסתר המלכה שעלינו לשים לב אליהם,

היא פעלה להשגת יעד שאותו היא באמת רצתה להשיג, הייתה לה תשוקה עזה להציל את העם היהודי מהשמדה, והיא לא הסתפקה בחשיבה של מה ש"אפשרי עבורה", אלא בחשיבה עמוקה של מה היא רוצה לעשות תוך ניצול מקסימום השתדלות מצידה,

היא הייתה מוכנה לשלם את המחיר ובמקרה של אסתר המחיר שיכלה לשלם היה כבד מאוד, עד כדי גזר דין מוות.
ומעל הכל היא הייתה צריכה לעשות משהו מפחיד שידעה שיכלה למות בגללו, וזה היה לחשוף בפני אחשוורוש את זהותה האמתית כיהודייה. אך היא לא נתנה לפחד לעצור אותה מלעשות את הפעולות הנדרשות. היא סיכנה את חייה על מנת להגיע ליעד העצום והחשוב, של הצלת העם היהודי.
אך את כל זאת לא יכלה לעשות לולא שתי נקודות חשובות,
1. הייתה לה סביבה תומכת,  מרדכי היהודי שתמך בה ועזר לה לאורך כל הדרך.
2. היא לא נשארה באזור הנוחות שלה, (להיות אשתו של המלך זה אזור נוח מאין כמוהו), אלא עשתה את מה שצריך היה להיעשות. היא לא קיטרה על מר גורלה אלא פעלה. צעד אחר צעד.

בחירה בחיים של בינוניות היא בחירה שבה החיים מנהלים אותנו ולא להיפך. אסתר ומרדכי השיגו את מה שרצו כיון שעשו השתדלות. יצאו מאיזור הנוחות, והיו חדורי מטרה תוך אמונה בקב"ה שיראה את השתדלותם ויבוא לעזרתם.

אף אנו בבואנו להשיג מטרות עבור קהילת הבוגרים, ה"נחשונים" של דורנו, ודור העתיד של עם ישראל, עלינו לצאת מאזור הנוחות, לקפוץ אל המים, תוך אמונה בצדקת הדרך,

פורים שמח.